וַיִּקְרָא י״ד · כ״ה

וְשָׁחַט֮ אֶת־כֶּ֣בֶשׂ הָֽאָשָׁם֒ וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁ֔ם וְנָתַ֛ן עַל־תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן־הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל־בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל־בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית׃

במילים פשוטות

הכהן שוחט את כבש האשם, לוקח מדם האשם ונותן על תנוך אוזן המיטהר הימנית, על בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית. הפסוק מקביל בדיוק לדין העשיר: אף אצל העני, לאחר שחיטת האשם, נותן הכהן מדמו על שלושת המקומות - התנוך והבהונות. תרגום אונקלוס מבהיר את הפעולה כולה. סדר נתינת הדם על אברי המיטהר זהה לגמרי לזה של העשיר, שכן דיני האשם עצמם אינם משתנים לפי מצבו הכלכלי של המיטהר.
מבוסס על אונקלוס, פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִכּוֹס יָת אִמְרָא דַאֲשָׁמָא וְיִסַב כַּהֲנָא מִדְמָא דַאֲשָׁמָא וְיִתֵּן עַל רוּם אוּדְנָא דְמִדַכֵּי דְיַמִינָא וְעַל אִלְיוֹן יְדֵהּ דְיַמִינָא וְעַל אִלְיוֹן רַגְלֵהּ דְיַמִינָא

מקור: ספריא · נחלת הכלל