וַיִּקְרָא י״ג · ט׳

הפסוק פותח פרשה חדשה של דיני נגעים ומדגיש שכאשר נגע צרעת יהיה באדם, יש להביאו אל הכהן. אבן עזרא מסביר בקצרה ש״והובא״ מוסב על האדם, כמו בפסוקים הקודמים - מביאים אותו אל הכהן לבדיקה. הרשב״ם מבאר את עצם המושג ״נגע צרעת״: מקום הנגע נעשה בשר לבן, כמו שנאמר במקום אחר ״מצורעת כשלג״, ולכן הנגע נקרא צרעת דווקא כשהוא לבן. הפסוק משמש כפתיחה לדינים המפורטים בהמשך על השאת, המחיה והשיער הלבן.