רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11והנה לא פשה וגו'. הָא אִם פָּשָׂה אוֹ הָיָה בוֹ שֵׂעָר צָהֹב טָמֵא:
Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934
וַיִּקְרָא י״ג · ל״ב
וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת־הַנֶּ֘גַע֮ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹא־פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶק וְלֹא־הָ֥יָה ב֖וֹ שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑ב וּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן־הָעֽוֹר׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
ביום השביעי הכהן בודק את הנתק: אם לא פשה, לא היה בו שיער צהוב, ומראהו אינו עמוק מן העור. רש״י מדייק מן הפירוט הזה: אם דווקא כן פשה הנתק או היה בו שיער צהוב - טמא. הפסוק מונה את שלושת התנאים שצריכים להתקיים כדי שלא לטמא בשלב זה: היעדר פשיון, היעדר שיער צהוב, והיעדר מראה עמוק. תרגום אונקלוס מבהיר את שלושת הסימנים הללו. כאשר כולם מתקיימים לטובה, ממשיכים לשלב הבא של תגלחת והסגר נוסף.
מבוסס על רש״י, אונקלוס · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2וְיֶחֱזֵי כַהֲנָא יָת מַכְתָּשָׁא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה וְהָא לָא אוֹסֵף נִתְקָא וְלָא הֲוָה בֵהּ שֵׂעָר סֻמָק וּמֶחֱזֵי נִתְקָא לֵית עַמִיק מִן מַשְׁכָּא
Onkelos Leviticus