אַ֤ךְ אֶת־זֶה֙ לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִֽמַּעֲלֵי֙ הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִסֵ֖י הַפַּרְסָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָ֠ל כִּֽי־מַעֲלֵ֨ה גֵרָ֜ה ה֗וּא וּפַרְסָה֙ אֵינֶ֣נּוּ מַפְרִ֔יס טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃

בְּרָם יָת דֵין לָא תֵיכְלוּן מִמַסְקֵי פִשְׁרָא וּמִמַסְדִיקֵי פַּרְסָתָא יָת גַמְלָא אֲרֵי מַסִיק פִּשְׁרָא הוּא וּפַרְסָתָא לָא סְדִיקָא מְסָאָב הוּא לְכוֹן

אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה מאחר שאין להם אלא סימן אחד של טהרה כגון חזיר גמל ושפן וארנבת אבל אותה שאין להם שום סימן של טהרה לא הוזקק הכתוב להזהיר עליהם לפי שהם מאוסים ומתועבים אפילו לאומות.

אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר כִּי פַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס, שֶׁזֶּה עִקַּר טַעַם אֶל הַטֻּמְאָה, וְכֵן בְּשָׁפָן וְאַרְנֶבֶת קָשֶׁה זֶה, וּבַחֲזִיר אָמַר: ״כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא״, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר כִּי אֵינוֹ מַעֲלֵה גֵרָה, וְלָמָּה הִתְחִיל בְּכֻלָּם בְּסִימָן טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה שֶׁסִּימָן טָהֳרָה שֶׁבְּכֻלָּם מוֹסִיף טֻמְאָה עַל טֻמְאָתָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּעֵשָׂו (בר״ר סה א) שֶׁנִּמְשַׁל לַחֲזִיר שֶׁפּוֹשֵׁט אֶת טְלָפָיו לְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ כָּשֵׁר וְתוֹכוֹ מָלֵא תֹּךְ וּמִרְמָה. וְזֶה מוֹרֶה עַל כָּל מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ כְּמִדַּת הַצְּבוּעִים הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּשֵׁרִים, וְהֵמָּה בְּלִי סָפֵק גְּרוּעִים מִן הָרָשָׁע הַגָּמוּר שֶׁתּוֹכוֹ וּבָרוֹ שָׁוִין לְרָעָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם״ (בראשית לז ד). וְעַל כֵּן הַפְרָסַת פַּרְסָה בַּחֲזִיר הוּא סִימָן טֻמְאָה, לְפִי שֶׁבְּפַרְסָה זוֹ הוּא יָכוֹל לְהַטְעוֹת הַבְּרִיּוֹת וּלְהַרְאוֹת כְּאִלּוּ הוּא כָּשֵׁר. וְכֵן בְּהֵפֶךְ זֶה בְּגָמָל וְשָׁפָן וְאַרְנֶבֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִדּוֹת אֵלּוּ אֵינָן שַׁיָּכִין בִּבְהֵמוֹת, מִכָּל מָקוֹם הֵם מוֹלִידִים תְּכוּנָה רָעָה זוֹ בְּגוּף הָאוֹכְלָם, כִּי כָּל אוֹכְלֵיהֶם יֶאְשָׁמוּ (ע״פ ירמיה ב ג) לִהְיוֹת מִכִּתּוֹת הַצְּבוּעִים הַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּשֵׁרִים כְּמוֹ עֵשָׂו וַחֲבֵרָיו.

וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁדָּרְשׁוּ (ויק״ר יג ה) ״אֶת הַגָּמָל״ זוֹ בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלז ה): ״בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ״. ״וְאֶת הַשָּׁפָן״ זוֹ מָדַי, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא, שֶׁמְּגַדֶּלֶת צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (אסתר ב כא): ״וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ״. ״אַרְנֶבֶת״ זוֹ יָוָן, כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִיא. אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס כַּד חֲזֵי לְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קָאֵם עַל רַגְלוֹהִי וּמְבָרְכוֹ כוּ׳ (עיין יומא סט.). ״הַחֲזִיר״ זוֹ אֱדוֹם, שֶׁמַּפְרִיס פַּרְסָה, מַרְאֶה עַצְמוֹ כָּשֵׁר, וְגֵרָה לֹא יִגָּר, שֶׁאֵינוֹ מְגַדֵּל צַדִּיקִים אֶלָּא הוֹרְגָן כוּ׳. וְיֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא עַל מִדְרָשׁ זֶה, מַה רָאָה עַל כָּכָה לְהוֹצִיא כָּל הַמִּקְרָאוֹת הָאֵלּוּ מִפְּשׁוּטָם. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְתָרֵץ אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת ״כִּי״ שֶׁהִזְכִּיר, שֶׁעָשָׂה מִן הַסִּימָן טָהֳרָה טַעַם עַל הַטֻּמְאָה. וּבְלִי סָפֵק שֶׁכַּוָּנַת הַפָּסוּק לִרְמוֹז עַל מִדַּת הַצְּבוּעִים שֶׁסִּימָן טָהֳרָה שֶׁלָּהֶם מוֹסִיף לָהֶם טֻמְאָה, וְזֶה לֹא יִצְדַּק בִּבְהֵמוֹת כְּלָל כִּי אִם בָּאָדָם. עַל כֵּן רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכָּל הָאוֹכֵל מֵהֶם מְקַבֵּל טִבְעָם, כִּי הַדָּבָר הַנֶּאֱכָל יָשׁוּב לְטֶבַע הָאוֹכֵל. וְהֵבִיא רְאָיָה מִן הַמְּפֻרְסָם שֶׁכָּל אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת אֵלּוּ הָאוֹכְלִים מִן אַרְבָּעָה מִינִים אֵלּוּ, כֻּלָּם קִבְּלוּ טִבְעָם שֶׁהֵם מַרְאִים אֶת עַצְמָם כִּכְשֵׁרִים כְּאִלּוּ כַּוָּנָתָם לְהֵיטִיב לְיִשְׂרָאֵל, וְתוֹכָם רַע וָמַר כִּי כָּל מַחְשְׁבוֹתָם רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְיִשְׂרָאֵל לֹא נִזְהֲרוּ מֵהֶם בִּרְאוֹתָם כִּי הֵם מְגַדְּלִים קְצָת צַדִּיקִים, וּבֶאֱמֶת שֶׁלְּצֹרֶךְ הֲנָאָתָם עָשׂוּ כֵן, וְתוֹכָם הָיוּ שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל.

וּמַה שֶּׁאָמְרוּ ״אֶת הַגָּמָל״ זוֹ בָּבֶל, אֵין כַּוָּנָתוֹ לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא וּלְהוֹצִיאוֹ מִפְּשׁוּטוֹ, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ שֶׁתֹּאַר הַגָּמָל מָצוּי בְּמַלְכוּת בָּבֶל. כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַגָּמָל מַעֲלֵה גֵּרָה הוּא, וּמִצַּד זֶה הוּא נִרְאֶה כָּשֵׁר, כָּךְ מַלְכוּת בָּבֶל הֶרְאוּ אֶת עַצְמָם כְּגוֹמְלֵי חֲסָדִים עִם יִשְׂרָאֵל. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים קלז ה): ״אַשְׁרֵי שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ״ וְגוֹ׳, לוֹמַר לְךָ שֶׁהַגְּמוּל הַהוּא הָיָה עַל צַד הַזִּיּוּף. וְכֵן מָדַי וְיָוָן שֶׁהָיוּ מְקָרְבִים הַצַּדִּיקִים כְּמָרְדֳּכַי וְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וְהַכֹּל עַל צַד הַזִּיּוּף. וְכֵן אֱדוֹם עוֹשִׂים כְּמַעֲשֵׂה הַחֲזִיר שֶׁמַּרְאִין טְלָפֵיהֶם כִּכְשֵׁרִים, לוֹמַר שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶם בְּגָזֵל לִקַּח מָמוֹן יִשְׂרָאֵל בִּזְרוֹעַ, וְהֵם הוֹרְגִים אוֹתָם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ מִזֶּה יוֹתֵר. וְעַל צַד הַמְּלִיצָה עָשָׂה סֶמֶךְ מִן גָּמָל לְבָבֶל, וְשָׁפָן לְמָדַי כוּ׳. וּמִכָּל מָקוֹם לְעוֹלָם אֵין כַּוָּנָתוֹ לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָאוֹת חוּץ מִפְּשׁוּטָם.

מִמַּעֲלֵי וְגוֹ׳ וּמִמַּפְרִיסֵי וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים; בכורות ו.) שֶׁבָּא לֶאֱסוֹר אֲפִלּוּ מַעֲלֶה וּמַפְרִיס אִם נִמְצְאוּ בִּמְעֵי טְמֵאָה. וּפְשַׁט הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה״ - זֶה הַגָּמָל, ״וּמִמַּפְרִיסֵי״ וְגוֹ׳ - זֶה הַחֲזִיר, אוֹ זֶה אוֹ זֶה קָאָמַר, וְלָזֶה דִּיֵּק לוֹמַר ״וּמִמַּפְרִיסֵי״ וְגוֹמֵר, וְלֹא אָמַר ״וּמַפְרִיסֵי״, וְהָבֵן: