זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ ׀ וֶ֥אֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֢ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל רָא֥וּ כׇל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ אֵ֝֗ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ׃

[גלה צדקתו ומה היא הצדקה זאת היא - ] זכר, כל אפסי ארץ - כנגד מקומות הישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.

זכר. האמונה שהיה לו עם בית ישראל להוציאם מן הגלות זכר להם והוציאם לעיני כל זהו וראו כל אפסי ארץ:

זכר. ה׳‎ זכר לישראל את החסד שהבטיח באמונתו:

אפסי ארץ. היושבים בקצוי הארץ: