תְּהִלִּים צ״ב · י״א

ותרם - אמר: ותרם כנגד ואתה מרום.

וטעם כראם - שקרניו גבוהות מאד:

בלתי בשמן רענן - שמן המור רענן קרן ראשי בלול.

ותרם. דבר המשורר על לשון כל צדיק וצדיק שיראה הרשעים אויבי השם אשר יאבדו ויתפרדו והוא יודה לאל על הטובה שנתן לו ויאמר ותרם כראם קרני, הרימות קרני כקרני ראם:

בלתי בשמן רענן. מן בלולה בשמן והוא פועל עומד כאלו אמר נבללתי או הוא פועל יוצא ופירושו בלותי ראשי: ופי' רענן. לח ודשן והוא דרך משל על רוב הטוב והתענוג:

ותרם. אבל קרני תרומם כקרני הראם:

בלותי. אהיה נבלל בראשי בשמן לח ודשן והוא משל על רבוי התענוג:

כראים. שם חיה ראם:

בלותי. מל׳ בלילה וערבוב:

רענן. ענין לחות ודשן כמו והיה עלהו רענן (ירמיה יז):