מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צׇהֳרָֽיִם׃

מדבר - כי רוב הדבר בלילה הוא, אם היתה הסבה קור ואם מחום יהיה ביום צהרים.

וקטב - כמו דבר. והטעם כריתה, אהי קטבך שאול.

וטעם ישוד - שישוד הרוחות ובא בשורק, כמו ירון ושמח. ויש אומרים: כי ישוד, מגזרת שדים.

באפל. בלילה מפני הקרירות:

ובצהרים. מפני החמימות:

וקטב. כמו אהי קטבך שאול:

ישוד בשורוק כמו בחולם וכן ירון ושמח:

מדבר. מן המזיק דבר ההולך באופל:

מקטב. מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים:

באפל. בחשך:

מקטב. נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע י״ג:י״ד):

ישוד. מל׳ שדידה וגזלה:

מדבר, ונגד מ"ש מדבר הוות, מפרש שג"כ לא תירא בין מדבר המהלך באפל, ובין מן הקטב מרירי אשר ישוד בצהרים: