שִׁ֘יתָ֤ה יְהֹוָ֨ה ׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃ {פ}

מורה - כתוב בה"א וטעמו באל"ף הפך קראן לי מרא.

אנוש - מגזרת ואנוש הוא.

סלה - באמת.

שיתה יהוה מורה להם שיתה מלרע. מורה בה"א כמו באל"ף. אמר: שיעשה להם שייראוהו.

ידעו גוים אנוש המה סלה: ידעו שהם אנושים ואין להם כח כנגד האל; כי אנוש נגזר מענין אנוש לשברך (ירמיהו ל יב).

שיתה. תשים להם השפלה למען ידעו שהמה לעולם אנוש ולא אל:

מורה. השלכה כמו ירה בים (שמות ט״ו):