כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת (ענוים) [עֲ֝נִיִּ֗ים] תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃

כי לא - ישרת עבור עצמו ואחר עמו, כמו: יחי ראובן ואל ימות ואל יהי מתיו מספר ולא למדתי חכמה והטעם תקות עניים לא תאבד לעד.

כי לא לנצח ישכח אביון אם יעמדו ישראל בצרה מפלשתים לא יהיה זה לארך זמן

תקות ענוים תאבד לעד: לא שזכר עומד במקום שנים; וכן מנהג הלשון בהרבה מקומות. ענוים כתיב בוא"ו וקרי עניים ביו"ד; וקרוב הוא כי העניים הם ענוים ברוב.

כי לא לנצח. ובכך יפרע מן מציריו:

תאבד לעד. מלת לא משמשת בשנים כאלו אמר לא תאבד לעד: