תְּהִלִּים פ״ט · כ״ז

הוא - הטעם כי השם בחרו בתחלה והוא מודה כי אין לו תוקף וישועה רק מאתו.

הוא יקראני. שיהיה דבק בי ויודע ומכיר שהעזר יבא לו מאתי:

אבי אתה. ר״‎ל כל בטחונו יהיה עלי כבטחון הבן על האב:

וצור. ענין חוזק:

(כז-כח) הוא יקראני, מצייר ענינו עם ה' כענין האדם שצריך אל אושרו, א. אב המולידו המביאו אל המציאות, והאב זוכה לבנו בכחות גופו וישמרהו עד היותו לאיש, ב. מלמדו, ומלכו שהמלמד יורהו אושר הנפש תורה וחכמה ואמונה, והמלך יושיעהו בהנהגה המדינית וישימהו לשר וקצין, עז"א שהוא יקראני אבי אתה, ובעבור זה אף אני בכור אתנהו, שאשלימהו בכל כחותיו הטבעיים וכל צרכיו כאב את בן בכורו, ויקראני אלי וצור ישועתי, אלי המורני אמונה אמונת האל, וצור ישועתי מכל צרה, ובעבור זה אתנהו עליון למלכי ארץ: