אָ֤ז דִּבַּ֥רְתָּֽ־בְחָז֡וֹן לַחֲסִידֶ֗יךָ וַתֹּ֗אמֶר שִׁוִּ֣יתִי עֵ֭זֶר עַל־גִּבּ֑וֹר הֲרִימ֖וֹתִי בָח֣וּר מֵעָֽם׃

אז, לחסידיך - המשוררים כמו: הימן ואיתן שנקראו חוזים ונביאים.

ובחור - כמו נבחר, או בעבור היותו כן במלכו.

אז. ומתי היה זה אז כשדברת בחזון לחסידיך והוא שמואל הנביא, ואמרת לו שויתי עזר ישראל על גבור והוא דוד:

הרימותי בחור מעם. שהיה נבחר למלוכה:

אז. בעת המלכת אותו דברת בחזון לחסידך הוא שמואל הנביא:

שויתי. ר״‎ל נתתי לדוד כח וממשלה:

בחור. הנבחר שבכולן הרימותי מתוך העם להמליכו:

בחזון. במראה נבואה:

הרימותי. מל׳ הרמה והתנשאות:

אז דברת בחזון לחסידיך שדבר אל נתן הנביא בשביל דוד (שמואל ב ז׳:ב׳) ותאמר שויתי, מבאר איך הקדים לו החסד והאמונה הפרטית, כי האמונה הוא מה שיעשה לפי הכנת המקבל ומעשיו, והחסד הוא מה שיעשה מצד בחירתו אותו בלא השקף על זכות ומעשה רק מצד הבחירה, נגד האמונה כפי ההכנה אמרם שויתי עזר על גבור, מלת שויתי מורה שמשים דבר אל דבר כפי השווי והראוי לו, שויתי לו עזר מצד שהוא גבור ומוכן בעצמו שיקבל שפע הגבורה, שויתי עליו כפי הכנת גבורותו, ונגד החסד אמר הרימותי בחור מעם, הרימותיו מן העם מצד הבחירה מבלי הכנה כלל רק שבחרתיו לכך: