אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם יֹדְעֵ֣י תְרוּעָ֑ה יְ֝הֹוָ֗ה בְּֽאוֹר־פָּנֶ֥יךָ יְהַלֵּכֽוּן׃

אשרי - הטעם להזכיר כל זה כי בידך כח וגבורה והחסד והאמת סביבותיך. אם כן למה תאחר להקים בריתך והחסד שהבטחתנו?!

וטעם להזכיר אשרי העם - אחר חסד ומשפט כי תושיע בגבורתך ובצדקתך כל הקורא בשמך.

וטעם תרועה - כמו: ותרועת מלך בו.

באור פניך יהלכון - כמו: לאורו אלך חשך.

אשרי. בתחלת המזמור החל לזכור חסד ואמת שהיה לו עם דוד, וסמך לו החסד והאמת שיש לו עם העולם ושהוא מקיים האמת עם העולם כן היה לו לקיים האמת עם דוד וישראל. ואמר אשרי העם יודעי תרועה, כלומר אשריהם ישראל כשהיה רצונך אליהם והיית מולך עליהם, ואז היו יודעי תרועתך כמ"ש ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו. וטעם התרועה כי המלחמה המתגברים על אשר כנגדם הם תוקעים ומריעים להפחיד אשר כנגדם כמו שאנו רואים במלחמות הכתובות שהם תוקעים ומריעים במצות האל יתעלה, והוא ותרועת מלך בו, וזהו יודעי תרועה:

ה' באור פניך יהלכון. אז היו הולכים באור פניך ולא היו נכשלים:

יודעי תרועה. היודעים להתחבר ולהדבק במקום:

באור פניך. המה ילכו באור התשועה הבאה מלפניך:

תרועה. ענין התחברות וריעות וכן ותרועת מלך בו (במדבר כ״ג:כ״א):

אשרי העם, אחר שדבר על כל פרטי ההנהגה הכללית בשני חלקיה, שב לדבר על הנהגה השגחיית פרטיית המיוחדת ומסוגלת לעם ה', אשר המה בלתי נתונים תחת הנהגת המציאות הכללי ואל החסד והאמת או הצדק והמשפט הכללי, רק אל חסד ואמת וצדק ומשפט פרטי השגחיי נעלה ומרומם מן הכללי ומיוחד אליהם לבדם, ועז"א אשרי העם היודעים תרועת מלך, והוא שיתחברו עם ריעם ודודם העליון, כמ"ש ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו, עד שימשכו השפע מאתו בלא אמצעי, כי אז באור פניך יהלכון, לא ע"י צבא השמים, ולא ע"י סוד קדושים שהם המלאכים, רק מונהגים ע"י ה' בעצמו בבלי אמצעי: