תְּהִלִּים פ״ח · ו׳

במתים חפשי - מכל המצות ומכל עבודות הגוף וממלכי האדמה.

אשר לא זכרתם עוד - לאות כי יבוא עת ומועד שיזכרו בו המתים.

במתים. טוב לי שאהיה עם המתים שאהיה חפשי ועתה אני עבד:

כמו חללים שוכבי קבר. כי הנני עתה בגלות כמו חללים שישכבו בקבר ולא זכרתם עוד להקימם מעפרם:

והמה מידך נגזרו. והמה החללים נגזרו מידך שגזרת עליהם תמותה כן גזרת עלי הגלות בלי תקומה: ומלת זכרתם. כמו תזכרם עבר במקום עתיד ולא יבטל זה תחיית המתים העתידה להיות כי הוא מדבר על טבע העולם כי המת לא יחיה לעולם בטבע וכן מה שאמר בזה המזמור הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו סלה לא דבר אלא על הטבע:

במתים חפשי. אני נמנה בין המתים שהמה חפשים ממקרי העולם ועמלו:

עוד. עדיין לא זכרתם כי לא באה זמן התחיה:

והמה. עדיין המה כרותים ממכת ידך:

עוד. כמו עדיין וכן עוד היום גדול (בראשית כ״ב):

נגזרו. נכרתו כמו נגזרנו לנו (יחזקאל לו):

במתים, והלואי הייתי במתים שהם חפשי מן היסורים, וגם אם נגזר עלי להיות חלל (כי הנקבר בחייו ימית א"ע בקבר ויעשה חלל) הלואי הייתי כמו חללים שוכבי קבר, שכבר מתו, אשר לא זכרתם עוד כי אינם חיים עוד, אבל אנכי גרוע מהם, כי המה מידך נגזרו, המתים כבר נגזרו ונפרדו ממכת ידך, שאין ידך שולטת עליהם עוד להכותם, לא כן אנכי, שהגם, ש