אוֹדְךָ֤ ׀ אֲדֹנָ֣י אֱ֭לֹהַי בְּכׇל־לְבָבִ֑י וַאֲכַבְּדָ֖ה שִׁמְךָ֣ לְעוֹלָֽם׃

אודך - על החסד שגמלתני הכתוב אחריו, הוסיף דוד במלת עצמו לעולם יותר מן הגוים שאמר עליהם ויכבדו והוסיף על הגוים המכבדים שמו מלת לעולם.

אודך. ואז כשתיחד לבבי אליך אודך בכל לבי שלא יהיה מקצת לבבי ומחשבתי לזולתך אלא בכל לבי אודך ואכבדה שמך לעולם:

אודך ה' בכל לבבי, ההודאה היא על הטובות שהשיג, ולא תהיה ההודאה עם כונת מבקש, שיבקש עי"כ שיוסיף להיטיב לו שאז אינו מודה בכל לבבו, רק אודך בכל לבבי וכמ"ש למעלה (סימן ט'), וגם אכבדה שמך לעולם ע"י ספור תהלותיו וגבורותיו: