תְּהִלִּים פ״ד · ג׳

נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה ׀ נַפְשִׁי֮ לְחַצְר֢וֹת יְ֫הֹוָ֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

נכספה - התאותה וכמעט כלתה מרוב התאוה. והטעם: שעברה חק התאוה על כן מלת גם.

לחצרות ה' - אם זה מבני קרח הוא בבבל, או אם מבני קרח בימי דוד.

לחצרות - שהוא סביבות אהל השם, או דרך נבואה.

לבי - הוא השכל והדעת שהם בנשמה.

ובשרי - הגוף, והשַעַר - הפה. פירוש: שער בשר הגוף המרנן, עם שכל מחשבת הכל - הוא הפה, שהוא פתח הבשר, על כן ירננו.

וטעם אל - כנגד כלתה, או שהיה החיה הלב עם הבשר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

נכספה. כלתה יותר מנכספה לפיכך אמר וגם כאילו כלתה מרוב התאוה לפיכך בא התאוה בזה הלשון:

בחצרות. כי שם היה מעמד ישראל בבית המקדש בחצרות לא בהיכל:

לבי ובשרי ירננו. בשרי הוא הפה האומר השיר עם כוונת הלב או פי על דרך משל כמו כל עצמותי תאמרנה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

נכספה. יאמרו נפשי מתאוית לבוא לחצרות ה׳‎ ולבי ובשרי יתאוו לרנן בה אל ה׳‎:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

נכספה. ענין תאוה כמו נכסוף נכספת (בראשית ל״א):

כלתה. אף הוא ענין תאוה וחשק כמו כלתה לתשועתך נפשי (לקמן קי״ט):

מקור: ספריא · נחלת הכלל