מָ֭גִנֵּנוּ רְאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וְ֝הַבֵּ֗ט פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃

מגננו - הוא המלך שיגן ביד העם, כמו: כי לה' מגיננו והטעם שיושיע השם מלכנו, כי בימיו ילכו חוגגים אל בית השם בלי פחד אויב.

מגננו. שאתה מגן בעדנו ראה:

והבט פני משיחך. כלומר שתביא המשיח במהרה בימינו והבטת הפנים היא בהשגחה על האדם והרצון. ואם המזמור על דוד אמר משיחך על עצמו:

מגננו. בה״‎מ שהוא לנו למגן ולמחסה ראה אותו וזכור בו:

והבט. שא פני דוד משיחך למענו עשה שלא יהיה בחנם טרחתו על בה״‎מ:

מגננו, (חלק ג') ראה את הבהמ"ק שהיה מגין עלינו והבט פני משיחך הוא מלכות ב"ד, (שבהמ"ק ומלכות ב"ד תלוים זה בזה כמ"ש לק' סי' קל"א):