מַלֵּ֣א פְנֵיהֶ֣ם קָל֑וֹן וִיבַקְשׁ֖וּ שִׁמְךָ֣ יְהֹוָֽה׃

מלא - בעבור שהתגברו לאמר: נרשה את נאות אלהים - הנה כנגד זה: קלון.

מלא פניהם קלון. שהם היו סבורים להתכבד בקלונינו ואתה מלא פניהם קלון שיהיו נקלים לפנינו ונבזים תחת אשר היו חושבים להיותם נכבדים עלינו. ואדוני אבי ז"ל פירש קלון מן קלוי באש כאלו אמר מלא פניהם בושת כי המתבייש יהיו פניו כאש:

ויבקשו שמך. ואז יבקשו שמך כי ידעו כי אין זולתך ובידך הכל ואין ביד אדם כח וגבורה לעשות דבר אם לא ירצה האל:

ויבקשו. אז יתחרטו על מעשיהם ויבקשו שמך:

קלון. ענין בזיון והוא מל׳ קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד) כי המתבייש פניו מאדימות כאילו נשרף באש, או הוא מל׳ קלות:

(יז-יח) מלא פניהם קלון, יצייר שבעת החלו בני ישראל ברנה ותהלה נתמלאו קלון מכבוד ה', ויבקשו שמך ה' אבל יבושו ויבהלו כי לא יקבלם עוד בתשובה: