מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֱֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּעֲדַת־אֵ֑ל בְּקֶ֖רֶב אֱלֹהִ֣ים יִשְׁפֹּֽט׃

אלהים נצב בעדת אל. לראות אם אמת ישפוטו ואתם הדיינים עד מתי תשפטו עול:

מזמור לאסף אלהים - טעם נצב בעדת אל - הכבוד שהוא עם עדת ישראל.

בקרב אלהים - הם המלאכים שהם האלהים וצבא השמים בני האלהים, כי על ידי המלאכים הם כל משפט אלהים בארץ.

ויש אומרים: כי בקרב אלהים - כמו: אלהים לא תקלל. והטעם: כי הוא בקרבם ויש להם לישמר שלא ישפטו עול.

מזמור. זה המזמור נאמר על השופטים שהיו שופטים בעול אולי היה בימי יהושפט כי ראינו שהעמיד שופטי ארץ בכל ערי יהודה והזהירם מאד עליו כי היו שופטים קודם זה בעול: אמר אלהים נצב בעדת אל. כלומר כבודו עמהם להשגיח יותר משאר דיינים לפקוד עליהם כמעשיהם כמו שכתוב רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם:

בקרב אלהים. בקרב הדיינים לשפוט ישראל כמו שצוה אותם ואם לא יעשו כן יודע ופוקד עליהם עונותם:

בעדת אל. בתוך הדיינים השופטים לראות אם עושים משפט אמת:

בקרב. יושב בקרב הדיינים וכאלו ישפוט עמהם וכפל הדבר לחזוק:

מזמור לאסף, הוסד נגד השופטים המטים משפט, וכפי סדר המזמורים נראה שגם שיר זה (כמו השיר שאח"ז) נתקן בימי יהושפט שהעמיד שופטים בכל עיר ועיר והזהיר אותם, דעו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר המשפט, ועתה יהי פחד ה' עליכם (דברי הימים ב י״ט:ו׳-ז׳) אלהים נצב בעדת אל, אלהים עומד בין הבעלי דינים והעדים הבאים למשפט שהם צריכים לעמוד, אלהים עומד עמהם, וגם בקרב אלהים ישפט, גם נמצא בין השופטים ושופט עמהם, ומצייר ששופט בקרב אלהים, היינו בקרב לב השופטים נמצא דבר אלהים המזהיר אותם, ואומר להם עד מתי תשפטו עול, יצייר שה' צועק זאת בין עדת הבע"ד שמזהיר עמהם את השופטים, וגם ידבר כן בקרב השופטים (והמליצה שנפשם המוסריית תעיד להם בלבבם בשם ה' כי לא טוב עושים) והנה נטיית המשפט יהיה בשני פנים, א. במשפט של שני בעלי דינים שבאים למשפט, מלוה ולוה, קונה ומוכר, וכדומה עז"א עד מתי תשפטו עול, ב. בהעלם עין מעשות משפט בעושקים וחומסים ובעלי זרוע, ועז"א עד מתי פני רשעים תשאו, סלה סיום הענין: