וַ֭יְבִיאֵם אֶל־גְּב֣וּל קׇדְשׁ֑וֹ הַר־זֶ֝֗ה קָנְתָ֥ה יְמִינֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ויביאם אל גבול קדשו - ירושלם.
הר זה - הוא הר המוריה, אם אסף זה המשורר הוא שהיה בימי דוד אולי התנבא, או אמר זה המזמור אחר נבואת גד.
ולפי דעתי: כי גבול קדשו - הוא ארץ ישראל.
והר זה קנתה ימינו - ההר הטוב הזה והלבנון, והעד על זה הפירוש שאחר כן כתיב.
גבול קדשו. ארץ ישראל:
והר זה. בית המקדש: ואמר זה. כי אמר זה המזמור אחר שנודע המקום על יד גד הנביא:
קנתה ימינו. כמו שכתוב כוננו ידיך:
גבול קדשו. זה א״י:
הר וגו׳. זה בה״מ אשר קנתה ימינו להיות שלו לשכון שמה:
ויביאם, ובזה קיים כל הבטחותיו, ויביאם לארץ ישראל, ושם בחר להם הר המוריה לבית המקדש, כמ"ש תביאמו ותטעמו בהר נחלתך:
