נִ֥דְר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהֹוָ֢ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כׇּל־סְבִיבָ֑יו יֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא׃

נדרו - יתכן שאמרו כן אנשי ירושלם בעת צרתם, או כאשר תחגור שארית חמות יאמרו אלה לאלה נדרו ושלמו.

למורא - בעבור המורא. ורבי משה אמר: כי הוא תאר, כמו הוא מוראכם.

נדרו. ואז יאמרו זה לזה נדרו ושלמו לאלהיכם שעשה עמכם הנפלאות האלה:

כל סביביו יובילו שי למורא. וכן כל סביביו האומות שהם סביב ארץ ישראל יובילו מנחה לאל יתברך שהוא מורא ואז יהי' מורא לכל העולם: ואמר סביביו. שפירושו סביב האל כיון שהאל שכן בארץ ישראל סביבי ארץ ישראל הם סביביו:

נדרו. אתם בני ישראל נדרו נדרים ושלמו אותם לה׳‎:

כל סביביו. העובדי כוכבים היושבים סביבות ירושלים בשומעם מפלת סנחרב יביאו מנחה בעבור המורא של ה׳‎ ופחד גאונו:

יובילו. יביאו כמו לרקמות תובל למלך (לעיל מ״ה):

שי. תשורה ודורון:

נדרו נדרים לה' אלהיכם, ושלמו נדריכם, עד שכולם יובילו שי למורא, ר"ל אחר שעקר מקור היראה הוא בה', שכחו של אשור ומה שהתיראו כולם מפניו היה ע"י שה' חלק לו חלק מיראתו, וה' הוא המורא, ר"ל המקור של היראה, שמשם קבל אשור את היראה, שהטיל על מלכי ארץ, וא"כ למה תובילו שי לאשור, הובילו שי אל מקור שמשם בא היראה, למורא למקום היראה ומקורה: