נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכׇל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה׃

נמוגים - אז תמוג הארץ וכל יושביה.

וטעם אנכי תכנתי - אז ידעו שאנכי הוא שתכנתי עמודיה לפנים באמת.

ועמודיה - הם הריה שלא תמוט, ועתה בהתמוטטה ידעו כי לי הארץ אעשה חפצי.

נמוגים ארץ וכל יושביה. ואז יהיו נמוגים ארץ וכל יושביה, ירעשו וירעדו כי יראו נקמות ישראל שעשה באויביו:

תכנתי עמודיה סלה. ואז יכירו כי אנכי תכנתי עמודיה כי ברצוני תעמוד וברצוני תמוג:

עמודיה. הם ההרים:

נמוגים. כשלא רצו העובדי כוכבים לקבל התורה והיו נמוגים מוסדי הארץ וכל יושביה כי היו קרובים לחזור לתוהו ובוהו:

אנכי. הנה אנכי תכנתי עמודי הארץ להשאר על עומדם עד עולם כי אני קבלתי התורה:

נמוגים. מל׳ המגה והמסה:

תכנתי. מל׳ כן ובסיס: