הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֝֗רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃

הבט לברית - בפתחות הלמ"ד שהיא ידועה ומלת הבט תשמש בעבור אחרת והבט מלאו.

וטעם מחשכי ארץ - כנגד הבט טעמו המקומות הנסתרים שם.

נאות - כמו: נאות רועים.

לברית. בפת"ח הלמ"ד להורות על הידיעה, כלומר הברית שכרת לאבותינו:

מחשכי ארץ. הם מקומות הגלות שהם לישראל חשך ואפילה והם מושבות חמס שבבליים חומסים אותם. ואמר מלאו. לפי שכל מקומות הגלות הם נאות חמס:

הבט. ראה הברית אשר כרת לאבותינו לגאול בניהם:

מחשכי ארץ. המקומות שישבו בהם בחשכת החורבן נתמלאו מדורי חמס:

מחשכי. מל׳ חושך:

נאות. מדור:

הבט לברית, (טענה ג') כי בסוף התוכחות שבתו"כ אמר וזכרתי את בריתי יעקוב וכו' והארץ אזכר, והארץ תעזב וזכרתי להם ברית ראשונים, באר שאחרי שתשיגם המון צרות וגם הארץ תעזב אז יזכור ברית האבות וברית שכרת עמהם על הארץ, ועז"א אחר שכבר מלאו מחשכי ארץ נאות חמס, שבארץ צרה וחשכה והמחשכים שלה מלאו נות חמס, ראוי שתבט לברית שכרת ע"ז עם האבות: