לָ֭כֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ גַאֲוָ֑ה יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית חָמָ֥ס לָֽמוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לכן ענקתמו - מגזרת וענקים לגרגרותיך, כדמות זר זהב ויעטוף מגזרת המעטפות.
שית - כמו: שית זונה, כמו דרך.
ויש אומרים: כי יעטוף -כמו תפלה לעני כי יעטוף.
וטעם שית פאה. והטעם: כי החמס יעטוף להם לכל פאה, כאילו הוא ברשותו.
לכן. מן הגאוה ישימו ענק לצואריהם ולגרוגרותיהם ולבוש מחמס, וזהו יעטף שית חמס למו. יעטפו להם שית החמס וישימוהו תמיד כו שיעטוף האדם מלבושו תמיד כל היום:
ענקתמו. מעלה גאוה סביב צוארו כענק הזה המסבב הצואר:
יעטף. יכסה עצמו במסתר לארוב על אנשים לשית ולקחת החמס לעצמו:
ענקתמו. מל׳ ענק והוא עדי הצואר:
יעטף. מל׳ עטיפה ומכסה:
שית. ענין שימה:
לכן ענקתמו גאוה, יש סביב צוארם ענק של גאוה, אשר יעטף ויכסה ויסתיר את שית חמס אשר למו, ר"ל שהגם שי"ל שית ועריה בושת של חמס שהם עושים, מ"מ השית חמס מתעטף ומסתתר ע"י הענק של גאוה שעליהם, ר"ל שע"י גאותם וגדולתם לא יגנו אותם על החמס שעושים:
