אֵ֤יךְ הָי֣וּ לְשַׁמָּ֣ה כְרָ֑גַע סָ֥פוּ תַ֝֗מּוּ מִן־בַּלָּהֽוֹת׃

איך - טעם ספו תמו על נפשותם.

בלהות - כמו: בלהות אתנך, כי יש שישוב לאין ולהבל, והעד ואינך. ככחלום. שאין בו אמת בהקיץ החולם, ככה צלמם יהיה בזוי בעיר. והטעם: שהיו נשכחים כי נשכח זכרם.

איך. כל רואיהם יתמהו עליהם ויאמרו איך היו לשמה כרגע:

איך. כל רואיהם יתמהו עליהם ויאמרו איך נעשו שממה כרגע וכלו מן הצרות המבהילים:

ספו. ענין כליון כמו ספתה בהמות (ירמיה י״ב):

בלהות. הוא הפוך מן בהלות: