תְּהִלִּים ז׳ · י׳

יִגְמׇר־נָ֬א רַ֨ע ׀ רְשָׁעִים֮ וּתְכוֹנֵ֢ן צַ֫דִּ֥יק וּבֹחֵ֣ן לִ֭בּוֹת וּכְלָי֗וֹת אֱלֹהִ֥ים צַדִּֽיק׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

יגמר נא רע - הוא הפועל. ורשעים - הם פעולים. ויש אומרים: שיסור רע רשעים.

אמר רבי לוי: כי וי"ו ובוחן לבות וכליות נוסף ואיננו רק טעמו אתה תדע מי הוא צדיק או רשע, וטעם כליות כנוי לסתרים כמו הכליות שהם נסתרים, וטעם אלהים צדיק כנגד ותכונן צדיק.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

יגמר נא רע רשעים אמר: שהרע שחושבים ושעושים הרשעים יגמר אותם ויכלה אותם.

ותכונן צדיק והצדיק תכונן דרכו ומחשבתו, ותסייע אותו. ואמר זה על עצמו ועל הצדיקים שהיו בישראל.

ובחן לבות וכליות אהים צדיק: הוא שהוא בחן לבות ויודע מחשבות האדם הוא יודע הצדיקים והרשעים; כי הרבה בני אדם מראים עצמם טובים ואינם כן. והוא אלהים צדיק רצונו לומר: שופט בצדק ויתן לכל אחד כפי דבריו ומחשבותיו, כי הוא יודע הכל.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

יגמר וגו׳‎. הרע שהרשעים עושים יקטרג עליהם לכלותם מן העולם ואת הצדיק תכונן להיות עומד על כנו ובסיסו:

ובוחן. הלא אתה אלהים בוחן לבות וכליות של הצדיק וידעת כי לבבו שלם עמך:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

יגמר. מלשון גמר וסוף:

נא. עתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל