וְאַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵעַבְדֶּ֑ךָ כִּי־צַר־לִ֝֗י מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃

ואל - בעבור היותו במקום נסתר, במעמקי מים.

ואל תסתר. הוא על דרך משל שמי שאינו חפץ באדם מסתיר פניו ממנו, ולפי שצר לי מאוד צריך שתענני במהרה:

מהר ענני. על כי הצרה כבר הוגשה:

ואל ולא לבד שתענה אותי ותפנה אלי, כי גם אל תסתר פניך מעבדך, בענין שאראה אותך שאתה עומד להושיעני, ואחר שצר לי מהר ענני מבלי עיכוב: