לְכ֣וּ וּ֭רְאוּ מִפְעֲל֣וֹת אֱלֹהִ֑ים נוֹרָ֥א עֲ֝לִילָ֗ה עַל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃

לכו - יאמר זה לזה: לכו בואו, כמו לכו נא ונוכחה. והטעם: לכו אלינו.

נורא - דבק עם עלילה - נורא המעשה. והאומר כי הה"א נוסף והוא כמו עליון, תועה הוא כי הה"א סימן לשון נקבה, כי לא ימצא בשמות הה"א נוסף רק אם היתה המלה מלעיל ושורק ושורקה כמו: צדק וצדקה.

לכו וראו. זה יאמרו אחד אל אחד:

נורא עלילה. נורא מעשה:

על בני אדם. לעשות בהם כרצונו עד שיראוהו:

לכו. אז יאמרו ישראל זה לזה לכו וראו וגו׳‎:

נורא עלילה. מעשיו נוראים בעבור בני אדם:

עלילה. מל׳ מעללים ופעולות: