תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃

תלמיה - כמו: בתלם עבותו.

ויש אומרים: נחת גדודיה -הורד גדודותיה כמו: על כל ידים גדודות והם קוי' לחריש דמם הכתוב לגדודות. והטעם שירונו. ויש אומרים: מגזרת גדוד יגודנו. והטעם על הגשמים והטעם על הזרמים.

תלמיה. שב עוד לספר טובות המטר שתרוה במטר תלמי הארץ והם גבשושית הארץ:

נחת גדודיה. ותוריד המטר בגדוד הארץ והם העמקים שבין תלם לתלם והוא חפירת המחרישה:

ברביבים תמוגגנה. במטר הגדול תשוב הארץ נמוגה ולחה שהיתה יבשה קודם המטר:

צמחה תברך. ואחר כן תברך צמחה ותבא התבואה לברכה והצלחה:

תלמיה רוה. במה שתשביע תלמי השדה יהיה נחת לגדודיה הם הבריות המתהלכים בארץ:

ברביבים. ע״‎י הרביבים תמוגג ותרטב את האדמה ובזה תברך צמחה:

תלמיה. ערוגות כמו על תלמי שדי (הושע ו):

רוה. ענין שביעה:

ברביבים. הוא המטר הדק כמו וכרביבים עלי עשב (דברים ל״ב:ב׳):

תמוגגנה. מלשון המגה והמסה: