תְּהִלִּים ס״ה · י״א

תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תלמיה - כמו: בתלם עבותו.

ויש אומרים: נחת גדודיה -הורד גדודותיה כמו: על כל ידים גדודות והם קוי' לחריש דמם הכתוב לגדודות. והטעם שירונו. ויש אומרים: מגזרת גדוד יגודנו. והטעם על הגשמים והטעם על הזרמים.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

תלמיה. שב עוד לספר טובות המטר שתרוה במטר תלמי הארץ והם גבשושית הארץ:

נחת גדודיה. ותוריד המטר בגדוד הארץ והם העמקים שבין תלם לתלם והוא חפירת המחרישה:

ברביבים תמוגגנה. במטר הגדול תשוב הארץ נמוגה ולחה שהיתה יבשה קודם המטר:

צמחה תברך. ואחר כן תברך צמחה ותבא התבואה לברכה והצלחה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

תלמיה רוה. במה שתשביע תלמי השדה יהיה נחת לגדודיה הם הבריות המתהלכים בארץ:

ברביבים. ע״‎י הרביבים תמוגג ותרטב את האדמה ובזה תברך צמחה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

תלמיה. ערוגות כמו על תלמי שדי (הושע ו):

רוה. ענין שביעה:

ברביבים. הוא המטר הדק כמו וכרביבים עלי עשב (דברים ל״ב:ב׳):

תמוגגנה. מלשון המגה והמסה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל