תְּהִלִּים ס״ד · ח׳

ויורם - כנגד לירות.

חץ פתאום - כנגד פתאום יורוהו.

וירם. בפת"ח הוי"ו עבר במקום עתיד כמנהג הלשון בדברי הנבואות ברוב, אמר כמו שהורו לי הם חן דבריהם כן יורם אלהים חן פתאום ויהיו מכותם פתאום. ופתאום משמש לפניו ולאחריו:

ויורם. וסוף הדבר היה שה׳‎ השליכם לגוב האריות תמורת דניאל ומכותם בא פתאום כחץ הממית:

ויורם, אבל פתאום ירה אלהים עליהם חץ, (כמו שהם רצו לירות במסתרים תם), היו מכותם, ר"ל שהמוקשים שהכינו על דוד הם עצמם היו המכה שלהם שבם הוכו, ומפרש כי ויכשילהו עלימו לשונם, שלשונם הכשיל אותם ללכת על המוקשים, שע"י לשונם נוקשו במה שרצו ללכוד את דוד, (וכמו שדואג נהרג ע"י לשונו, כמ"ש פיך ענה בך, שמה שאמר תחלה שדוד רוצה להרוג את שאול נוקש ואמר שהוא הרג את שאול ונהרג עי"ז) יתנודדו כל רואה בם, שכל רואיהם יתנודדו ויאמרו כי לשונם הכשיל אותם: