וְהַמֶּלֶךְ֮ יִשְׂמַ֢ח בֵּאלֹ֫הִ֥ים יִ֭תְהַלֵּל כׇּל־הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דוֹבְרֵי־שָֽׁקֶר׃ {פ}

והמלך - יש אומרים: כי הוא שאול. והנכון בעיני: כי הוא דוד.

וטעם כל הנשבע בו באמת, כמו תשבע כל לשון והעד פי דוברי שקר.

יש אומרים: כי טעם הנשבע בו - בעבור שבועת שאול.

והמלך. אמר על עצמו כי הם חושבים להרגני שלא תהיה לי המלכות והם יאבדו ומי שראוי להיות מלך ישמח באלהים:

יתהלל כל הנשבע בו. כל להשבע בשמו והוא מי שהוא ירא אלהים ואיש אמת לא דוברי שקר, כי הם פיהם יסכר שמוציאים בפיהם שם האלהים לשקר, פיהם יסגר ויאלם. ואמר זה כנגד שאול שנשבע בה' שלא ימית את דוד:

והמלך. על עצמו אמר שהוא ישמח בתשועת ה׳‎ וגם כל הנשבע בה׳‎ יתהלל בישועתו כי הנשבע בה׳‎ הוא מאמין בו ויתהלל א״‎כ בהתשועה הבאה לו ממנו כי ישתבח עצמו על שהשכיל לדעת שה׳‎ הוא האלהים:

כי יסכר. כאשר יסגר פי המדבר עלי שקר בפני שאול בראותו שלא יוכל לי ולאנשי ואז אשמח אני ואנשי הנשבעים בה׳‎:

יסכר. הוא כמו יסגר וכן ויסכרו מעינות (בראשית ח):