אַךְ־ה֣וּא צ֭וּרִי וִישׁוּעָתִ֑י מִ֝שְׂגַּבִּ֗י לֹא־אֶמּ֥וֹט רַבָּֽה׃

אך - ולא היה לי מושיע זולתו ובעבור שהזכיר למעלה, כי ממנו ישועתי הזכיר כאן הוא ישועתי.

וטעם לא אמוט - אל תהום.

רבה - הפך משגבי, כי מצאנו תהום על לשון נקבה תהום רוממתהו.

אך הוא. לבדו:

לא אמוט. מוטה רבה כי אל יסמוך ידו וחסר המתואר:

אך הוא צורי. ולא זולתו:

משגבי. ועל שהוא משגבי לזה לא אמוט נטיה רבה מבלי תקומה:

אך, ולא תחשבו שיושיעני על ידי אמצעיים טבעיים, רק אך הוא צורי וישועתי, הוא לבדו בלא שליח ע"י דרך הטבע, וא"כ משגבי לא אמוט רבה מאד, אחר שמשגבי שמחזק אותי שלא אמוט הוא אלהית, א"כ הוא רב וגדול מאד: