הָֽבָה־לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם׃

הבה - תן, תי"ו עזרת תחת ה"א, כמו: ושבת לנשיא או הוא חסר ה"א. והטעם: עזרתה.

ושוא תשועת אדם - כנגד צבאותינו.

הבה. וכמו שעזרתנו עד הלום כן תעזרנו מכל צרה שתזמן כי תשועת אדם שוא היא:

ועזרת. בתי"ו כמו בה"א כי תבא תי"ו שלא בסמיכות לפעמים:

הבה. אתה תן לנו עזרת מצר אבל תשועת אדם היא שוא ואין בה תועלת: