מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרוֹעָֽעִי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מואב - ארחץ ארצם כמו סיר, הנה מצאנו פה עלי פלשת התרועעי הפוך. ור' משה הכהן פירש בו: הנה על אדום שהוא חזק אשליך נעלי חשבי אתה פלשת שהתרועעי עלי כדרך: שמח בחור בילדותיך, בואו בית אל.
סיר רחצי. כלי תשמישי יהיה שאעשה בהם כרצוני ופי' סיר הכלי שישפוך אדם בו מי רחיצת הכלים לפיכך אמר סיר רחצי לא סיר שמבשלין בו:
אשליך נעלי. שיהא מרמס רגלי ובכלל אדום היה ארם ואע"פ שלא זכרו כי ביחד היו במלחמה:
עלי פלשת התרועעי. דרך גיזום כלומר ותראה מה יקרה באחרית, או דרך לעג כיון שהכניעם אמר התרועעי כמו שהיית עושה בתחילה לא תעשה כי כבר נכנעת תחתי וזהו שאמר במזמור הדומה אשר בספר החמישי עלי כפשת אתרועעי היא התרועעה מתחילה אבל עתה אתרועעה אני עליה:
מואב סיר רחצי. ר״ל אעשה עמהם כל תשמישי כרצוני כקדרה המוכן לרחוץ בו אשליך נעלי. אשים ברגליהם לסגרם בהם:
עלי פלשת התרועעי. בעבורי יריעו פלשתים תרועת מלך ותהיה התרועה למעני לקבל עליהם עול מלכותי:
סיר. קדרה:
נעלי. מל׳ מנעול העשוי לסגור בו כמו מנעוליו ובריחיו (נחמיה ג׳):
עלי. בעבורי:
התרועעי. מל׳ תרועה:
מואב סיר רחצי, יהיו עבדים לי להשתמש בהם כמו בכלי הרחיצה, כי סימן העבד הוא חליצת נעל רבו והולכת כליו לבית המרחץ כמו שאמרו חז"ל ומואב ישמשו לרחיצה ועלי אדום אשליך נעלי, שזה סימן שיהיו עבדי, עלי פלשת התרועעי התחברי אלי, כי את פלשת לא הכריע לעבדים רק שחדלו להלחם אתו מי, מזה מביא ראיה שה' לא עזבם גם בתחילה, ומה שהניח שיכבש האויב את שכם ועמק סוכות היה לטובתם כדי שעי"כ יפלו בידם מואב ואדום ופלשת, כי הלא מי יובילני עיר מצור, איך כבשתי את עיר בצרה אשר באדום שהיתה עיר מצור, וגם מי נחני עד אדום, הלא גם להגיע עד שם לא היה אפשר בדרך הטבע, והיה רק בישועת אלהים:
