כַּלֵּ֥ה בְחֵמָה֮ כַּלֵּ֢ה וְֽאֵ֫ינֵ֥מוֹ וְֽיֵדְע֗וּ כִּֽי־אֱ֭לֹהִים מֹשֵׁ֣ל בְּֽיַעֲקֹ֑ב לְאַפְסֵ֖י הָאָ֣רֶץ סֶֽלָה׃

כלה - פעמים מעט מעט ובסוף ואינמו.

וטעם מושל ביעקב - כאשר הזכיר אלהי ישראל, והטעם כי אלהי העמים אלילים ואלהי ישראל שופט צדק.

כלה. אותן בחמתך מעט מעט ובסוף אינמו שלא יהיה בהם שריד:

וידעו. בני אדם כשיראו הנקמה:

כי אלהים מושל ביעקב. וישפוט הרשעים וכן הוא מושל:

לאפסי ארץ. אבל ביעקב הוא פוקד ומשגיח יותר מעכו,ם:

כלה. את הרשעים ההם:

ואינימו. ולא יהיו עוד בעולם:

מושל ביעקב. להושיע את החוסים בו:

לאפסי. מוסב על וידעו וכו׳‎ לומר בקצות הארץ ידעו לעולם שאתה מושל ביעקב: