בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃

בלע - נפתח הלמ"ד בעבור אות הגרון.

פלג לשונם - דרך צחות.

וטעם פלג - שיקרם מה שקרה לדור הפלגה, שכולם התחברו בעיר לעשות לי חמס.

בלע. התפלל גם לאל שישחית לשון אחיתופל וחביריו היועצים שלא תהיה להם הסכמה אחת ומתוך כך יתבלבל עצתם וקשרם:

כי ראיתי. בלבי בעיר ירושלים חמס וריב, שנקשרו עלי והוא חמס גדול שמריבי' עלי:

בלע. השחת אויבי ופלג לשונם לבל ישמע איש שפת רעהו ויבוטל עצתם הרעה:

כי ראיתי. רואה אני מה שמרבים לעשות חמס וריב בתוך העיר אשר המה בה:

בלע. השחת:

פלג. חלוק:

חמס. גזל:

בלע, ויען שזה היה תלוי אם ישמע לעצת אחיתופל או לעצת חושי הארכי, ודוד בקש אז סכל נא את עצת אחיתופל (שמואל ב ט״ז:ט״ז) וע"ז בקש בלע ה' ופלג לשונם שיופלגו לשתי כתות, ועי"כ תבלע עצתם, ולא יעשה כעצת אחיתופל, וכמש"ש וה' הפיר את עצת אחיתופל הטובה, כי ראיתי, ר"ל עתה (ע"י המבשר שהגיע אליו), נודע לי שחמס וריב בעיר, שהקושרים והמורדים שרבו על מלכות ב"ד כבר הגיעו אל העיר: