שִׁמְעָ֤ה עַמִּ֨י ׀ וַאֲדַבֵּ֗רָה יִ֭שְׂרָאֵל וְאָעִ֣ידָה בָּ֑ךְ אֱלֹהִ֖ים אֱלֹהֶ֣יךָ אָנֹֽכִי׃

שמעה - הטעם לא כרתי אתך ברית רק שאהיה לך לאלהים, וזהו הוא אלהים אלהיך אנכי.

שמעה. אחר שעשה האל משפט יוכיח ישראל על מעשיהם ויבער מהם הרשעים וישאיר הטובים:

ואעידה בך. הברית אשר כרתי אתך עד ביני ובינך כי השמים והארץ שהיו העדים קיימים הם ויעידו כי קבלת אותי לאלוה כשאמרתי לך תחילה אלהים אלהיך אנכי כ"ש אנכי ה' אלהיך וקבלת אותי לאלוה על מה שאצוה עליך ולא עשית ועל זה אוכיחך לא על הזבחים כי אין בעשרת הדברים זכר לזבחים ואין דבר הקרבנות דבר גדול בעיני שאם בטלתם אוכיח אותך על זה, אלא אוכיח אתכם על הטוב ועל הרע באמונה ובמעשים:

ועולותיך. פי' ולא עולותיך לנגדי תמיד:

ולא שזכר עומד במקום שנים:

ואדברה. את דברי:

ישראל. אתה ישראל שמע ואתרה בך:

אלהים אלהיך אנכי. ועליך לשמוע דברי:

ואעידה. ענין התראה שדרכה להיות בעדים:

שמעה עמי ואדברה אברר לך דבר זה מצד השכל, שמעה ישראל ואעידה בך בהתראה וביעידת עונש, כי אלהים אלהיך אנכי, נגד מ"ש ואדברה אלהים אנכי, וא"א שארצה בזבחים שזה נגד האלהות, ונגד מ"ש ואעידה בך כי אלהיך אנכי, דיינך ושופטך להענישך ע"ז: