יָ֤בֹ֥א אֱלֹהֵ֗ינוּ וְֽאַל־יֶ֫חֱרַ֥שׁ אֵשׁ־לְפָנָ֥יו תֹּאכֵ֑ל וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד׃

יבא - אלה דברי הצדיקים שיקוו שישמיד הפושעים בו.

וזה טעם אש לפניו נשערה - אע"פ שהוא כתוב בשי"ן הוא כרוח סערה.

יבא. להנקם מן הצרים נקמתו:

ואל יחרש. עוד לצרי:

אש לפניו תאכל. באותם הצרים:

וסביביו ולפניו. עניין אחד כלומר בירושלים מקום מקדשו ומשכנו:

ונשערה. אמר על הארץ כלומר יכלו יושביה ברוח סערה:

יחרש. ישתוק:

תאכל. תשרף:

נשערה. מלשון סערה:

יבא, ואלהינו יבא בעצמו ואל יחרש עוד כמו שהחריש להם עד הנה, רק אש לפניו תאכל וסביביו יהיה סער גדול המלהיב את האש: