זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וְאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בְּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃

זה ואחריהם - הם בניהם ירצו ללכת בדרך זה.

וטעם בפיהם - כי הם יצוום ככה. ויש אומרים: הם ירצו את עונם.

זה. זה דרך הרשעים לפי שהכסילות למו ולא ידעו עשות נכוחה:

ואחריהם בפיהם. ובניהם אחריהם ירצו במאמרם במה שישמעו מאבותם מתהללים בעושר כן ירצו הם באותו הדרך, וי"מ בפיהם בענין כמוהם וכשיעור דעתם כמו איש לפי אכלו:

זה דרכם. כן מנהגם להחזיק לעצמם את הכסילות הזאת להתהלל עם העושר ולבטוח בה:

אחריהם. אף בניהם הבאים אחריהם גם המה ירצו לעולם באמרי פי אבותיהם להתהלל עם העושר:

כסל. מל׳ כסילות:

למו. להם:

ירצו. מלשון רצון:

זה דרכם, וא"כ איך יהי' דרכם זה כסל למו, איך יהי' זה תקותם ואיך ישימו כסלם בעושר כזה שיכריז אחרי מותם שהיו דומים כבהמות? ואיך אחריהם בפיהם ירצו, שבצואתם בעת מותם יגלו רצונם בפיהם מי שיירש נחלתם אחריהם, היש שטות גדול מזה? סלה סיום הענין: