תְּהִלִּים מ״ו · ג׳

עַל־כֵּ֣ן לֹֽא־נִ֭ירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ וּבְמ֥וֹט הָ֝רִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּֽים׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

על - בעבור היות מקום גבהות השמש מתנועע ממעלה אל מעלה וממזל אל מזל, על כן אמרו בעלי התולדת, כי יבא זמן שתשוב היבשה ים והים יבשה ואחרי כן אמרו, כי הטעם אילו היה כן אעפ"י שלא יהיה, כי השם שם גבול למים בל ישובון לכסות הארץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

על. הוא דרך משל על המלחמות החזקות שתהיינו בין העמים וכן יהמו יחמרו מימיו הכל דרך משל על המלחמות העצומות והצרות הגדולו':

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בהמיר ארץ. כשתחלף הארץ מהשקט לרעד וכאשר ינועו ההרים ליפול בעומק הים והוא משל על מפלת גוג:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

בהמיר. מל׳ תמורה וחלוף:

בלב ימים. בעומק הים שהוא חזקו של ים כהלב בהגוף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

על כן לא נירא בהמיר ארץ, את מקומה, ובעת שימוטו ההרים בלב ימים, הגם כי יהמו יחמרו מימיו של הנהר שיזכיר בסמוך, והגם שירעשו הרים בגאותו של הנהר, בכ"ז לא נירא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל