אֲֽנִי־אָ֭מַרְתִּי יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נִי רְפָאָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י כִּי־חָטָ֥אתִי לָֽךְ׃

אני - הטעם כאשר אומר בתפילתי בחליי ה' חנני ורפאני אע"פ שחטאתי לך, על דרך: כי עם קשה עורף הוא.

אני אמרתי יהוה חנני עד זה הפסוק דברי המבקר; ומזה הפסוק עד: ותציבני לפניך לעולם (פסוק יג) הם דברי החולה. אני עיני לאל ואמר לו: שיחנני. ואמר:

רפאה נפשי כי חטאתי לך: ולא אמר רפאה גופי, כי סבת חליו הם עונותיו; ואם ירפא האל הנפש מחליה, והוא בכפרת העונות, נרפא הגוף.

אני אמרתי. בעת חליי אמרתי רפאה נפשי ר״‎ל מחול עוני כי העון הוא חולי הנפש והמחילה היא הרפואה:

כי חטאתי לך. וצריך אני למחילה שהיא רפואת הנפש וממילא תבוא רפואת הגוף והוא הסעד אשר יסעד את החולה: