יְהֹוָ֤ה ׀ יִשְׁמְרֵ֣הוּ וִ֭יחַיֵּהוּ (יאשר) [וְאֻשַּׁ֣ר] בָּאָ֑רֶץ וְאַֽל־תִּ֝תְּנֵ֗הוּ בְּנֶ֣פֶשׁ אֹיְבָֽיו׃

ואושר בארץ - שיחיה שנים רבות יותר מאנשי דורו ולא יראו שונאיו תאותם.

ותי"ו תתנהו - לפועל שאיננו כתוב, כמו: אשר ילדה אותה. והטעם: אמרת השם או גזירתו, או תהיה התי"ו לנכח השם וכאלה במקרים הרבה.

יהוה ישמרהו ישמרהו מן המות

ויחיהו וירפאהו שלא יאריך חליו.

יאשר בארץ כן כתיב ביו"ד וקרי בוא"ו והענין אחד. עדין יאשר בארץ, כלומר: שיעשה מעשים טובים ויצליח בדרכיו עד שיאמרו עליו בני אדם: אשריו!

ואל תתנהו בנפש איביו: ברצון איביו, כי הם רוצים שימות.

ואשר. ישובח בכל הארץ הכל יאמרו אשריו:

ואל תתנהו. אתה ה׳‎ הן ידעתי שלא תתנהו ברצון אויביו להשיג בו תאותם:

ואשר. ישובח והוא מלשון אשרי:

בנפש. ברצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כ״ב):