הָשַׁ֣ע מִמֶּ֣נִּי וְאַבְלִ֑יגָה בְּטֶ֖רֶם אֵלֵ֣ךְ וְאֵינֶֽנִּי׃ {פ}

השע - הרף ממני, כמו: שעו מני והשתנתה התנועה בעבור אות הגרון.

ואבליגה - ואתחזק והוא פועל יוצא והנה טעמו ואחזיק עצמי, כמו: מבליגיתי.

השע ממני כלומר: הרפה ממני, שלא תיסרני עוד בחליים.

ואבליגה כלומר: אתחזק מהחלי ואשובה עוד לעשות רצונך, כי הכרתי כי פשעי היו סבת חליי, לפיכך אני מבקש ממך הסליחה והרפואה

בטרם אלך אל הקבר

ואינני: כלומר: אינני שאוכל עוד לעשות רצונך. כי עולם הזה הוא עולם המעשה והעולם הבא הוא עולם השכר, אבל לא עולם המעשה כמו שאמר (שם ט י): כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה. ואמרו רבותינו, זכרם לברכה (בבלי עירובין כב א): אשר אנכי מצוך היום לעשותם (דברים ז יא): היום לעשותם ולמחר לטול שכרם.

השע ממני. פנה ממני מכת ידך ואתחזק עצמי בתורת ה׳‎ כאשר יוסר היסורים המונים והטורדים:

בטרם אלך. עד לא אלך בדרך כל הארץ ואינני עוד בזה העולם כי אחר המיתה נעשה האדם חפשי מן התורה והמצות:

השע. פנה כמו שעו מני (ישעיה כ״ב):

ואבליגה. ואתחזק כמו המבליג שוד (עמוס ה׳):