תְּהִלִּים ל״ז · ט׳

כי - הטעם יכרת זרעם.

וקוי - היו"ד תחת הוי"ו וזאת המלה מהבנין הקל.

כי מרעים יכרתון אל תבהלך הצלחת הרשעים כי יכרתון ואין להם העמדה

וקוי יהוה אך קוי השם יעמדו אחריהם.

המה יירשו ארץ: כענין: יכין וצדיק ילבש (איוב כז יז). ומלת: וקוי בהנעת הוא"ו שהיא עי"ן הפעל מן קוה, והיו"ד סמן הרבים; אבל וקוי יי' יחליפו כח (ישעיהו מ לא) בהנעת היו"ד שהיא במקום עי"ן הפעל והוא"ו למשוך כוא"ו שומרי, ויו"ד הרבים נפלה מהמכתב .

כי וגו׳‎. סוף הדבר יכרתו הרשעים אבל המקוים לה׳‎ יירשו הארץ לאורך ימים:

כי מרעים יכרתון לבסוף, אבל קוי ה' המה יירשו ארץ הם יירשו את המרעים הנכרתים ולא תאמר שזה יהיה לזמן רחוק, כי ועוד מעט בזמן קרוב, ואין רשע והרשע יהיה אין, ולא זאת לבד כי והתבוננת על מקומו, אם תתבונן היטב בעת שהוא עדיין על מקומו, הוא ג"כ איננו, כי הצלחתו רק הצלחה מדומה, אבל וענוים נעלים ממנו בשתי אלה, א. בהתמדת הצלחתם לבסוף שהמה יירשו ארץ לבסוף, ב. שהצלחתם לא תהיה הצלחה מדומה (כמו הרשע שלבו מלא פחד ורוגז) רק והתענגו על רוב שלום: