בְּטַ֣ח בַּ֭יהֹוָה וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכׇן־אֶ֝֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
בטח - אמר רבי משה: הנכון להיותו עשה טוב.
ובטח בה' - רעה אמונה ושכון ארץ. ויתכן היות האחרון סבת הראשון, אם תעשה טוב תהיה לבטח ואם תרעה אמונה תשכן ארץ. ולפי דעתי: בעבור כי הקנאה בעושי עולה, בעבור עושרם שהם בוטחים בו, על כן אמר: בטח בה' ואל תמנע מעשות טוב.
וטעם שכן ארץ - כל ימי חייך תשכן על הארץ.
רעה אמונה - כמו: שומר אמונים, כי הרועה כמו שומר.
ויש אומרים: שטעם ורעה - שלא יאכל גזול ועשוק, כבני עולה.
בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה: פרושו הפוך: עשה טוב ובטח ביי', ורעה אמונה ושכן ארץ: כי הגמול אחר מעשה הטוב. ויש לפרש כל הפוסק במעשה הטוב: אמר בפסוק הזה שלש תכונות האדם בטוב וברע והם הלב והיד והפה, בטח ביי' היא עבודת הלב שיבטח ביי' בכל לבו ויבין כי הוא העוזר והמכשיל, לא כמרעים עשי עולה שאין בוטחים כי אם בעשרם ובכחם, כמו שהקדים במזמור שקדם (פסוק ב): אין פחד אלהים לנגד עיניו. ועשה טוב: הוא מעשה היד שיתן צדקה ויעשה מצות האל. שכן ארץ ורעה אמונה: בכל מקום שתשכון תלמד לרבים לעבוד את יי' כמו שעשה אברהם, שנאמר (בראשית יג ד): ויקרא שם אברם בשם יי'. היה מלמד לרבים דרך יי'. והמלמד בני אדם רעה אותם כמו שאמר (ירמיהו ג טו): ורעו אתכם דעה והשכיל; וכמו שאמר (משלי י כא): שפתי צדיק ירעו רבים. וזה עקר עבודת האל בפה. כי מה שצריך לעצמו בעבודת האל, יתברך, בפה כמו: יחוד השם והתפלות והתשבחות עקרם הוא הלב. ואפילו לא יוציאם בפיו יצא ידי חובתו; אבל למוד אחרים לא יתכן זולתי בפה. וא"ו ורעה אמונה כוא"ו וישא אברהם את עיניו (בראשית כב ד יג).
בטח בה׳. לזאת אל תתערב עמהם אלא בטח בה׳ ועשה הטוב ואז תשכון בארץ לאורך ימים:
ורעה אמונה. תהיה רועה וניזון מאמונה שהאמנת בה׳ ולא עשית כמעשה הרשעים לגזול ולעשוק:
