יוֹדֵ֣עַ יְ֭הֹוָה יְמֵ֣י תְמִימִ֑ם וְ֝נַחֲלָתָ֗ם לְעוֹלָ֥ם תִּהְיֶֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
יודע - יש אומרים: שיאריכם. והנכון בעיני: כי זה על דרך: את מספר ימיך אמלא והשם יודע כל מלא ובעבור כי שנות הרשעים תקצורנה כפי מעשיהם, כדרך: למה תמות בלא עתך על כן הדבר תלוי במעשיהם.
יודע יהוה ימי תמימים פרוש יודע: מכיר ומשגיח עליהם להאריך ימיהם ומכיר עליהם לטובה. וכן: יודע יי' דרך צדיקים (תהלים א ו), כמו שפרשנו. וכן: מה אדם ותדעהו (שם קמד ג); ידעת בצרות נפשי (שם לא ח); והדומים להם, שפרושם: ההכרה וההשגחה לטובה. וטובם גם כן לא יפסוק אלא לעולם יהיה, וזהו:
ונחלתם לעולם תהיה: לעולם הבא. ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כל הפסוק: לעולם הבא. והחכם רבי אברהם בן עזרא פרשו: לעולם הזה; ופרש נחלתם: שינחילו הטוב לבניהם.
ימי תמימים. כמה שנים יחיו:
ונחלתם. מעט מהטובה שהנחיל להם המקום יהיה שמור אצלם לעולם כל ימי חייהם:
יודע, מבאר עוד הבדלים בין הבוטח ובין המרעים, שהמרעים לא יחצו ימיהם אבל יודע ה' ימי תמימים, ושומר אותם שיהיו ימיהם בתמימות, והרשע לא ינחיל עשרו לבניו אבל נחלתם לעולם תהיה:
