וְהָ֘רֵ֤ק חֲנִ֣ית וּ֭סְגֹר לִקְרַ֣את רֹדְפָ֑י אֱמֹ֥ר לְ֝נַפְשִׁ֗י יְֽשֻׁעָתֵ֥ךְ אָֽנִי׃

והרק - כאילו אתה הוא שתריק החנית.

וסגור - לסגור עליהם שלא ישיגוהו ברדפם אחריו.

אמר - כי התשועה תהיה מהשם.

והרק חנית ענין חליצה למלחמה. וכן (יחזקאל ה יב): וחרב אריק אחריהם.

וסגר לקראת רדפי וסגר שם כלי מכלי המלחמה. ויש מפרשים אותו כמשמעו ענין סגירה (רש"י ואבן עזרא), כלומר: סגר הדרך לקראתם ברדפם אחרי שלא ישיגוני.

אמר לנפשי כי הם מבקשים לקחת נפשי כמו שאמר (פסוק ד): מבקשי נפשי; ואתה בשר לנפשי ואמר לה: אל תפחדי כי

ישעתך אני: והענין שיביא חזק בלבו; הפך: והבאתי מרך בלבבם (ויקרא כו לו).

וסגור. התיצב בדרך וסגור לקראתם לבל ירדפו אחרי:

והרק. ענין חליצת הדבר מתערה כמו וחרב אריק (יחזקאל ה׳):