הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וְנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הביטו - טעם אליו זה שהזכיר אחרי כן עני קרא וכמוהו: אראנו ולא עתה והוא דרך כוכב מיעקב.
ונהרו - יאורו פניהם הפך אל יחפרו מגזרת המנהרות ובתרגום: ונהורא עמיה שריה.
ויש אומרים: מגזרת ונהרו אליו - מגזרת נהר.
הביטו אליו ונהרו עבר במקום עתיד, וכמוהו רבים. אמר: כל בני אדם שהם בצרה יביטו אליו וינהרו. ונהרו כמו (ירמיהו לא יב): ונהרו אל טוב יי', שענינו ההליכה במרוצה כמו הנהר; כמו שירוץ אדם אל מגדל עוז להשגב בו יביטו אל יי' וירוצו אליו ולא יבושו בבטחונם. וזהו:
ופניהם אל יחפרו: לא יבשו, כי יראו שזה עני קרא ויי' שמע. יחפרו ענין בשת כמו (ישעיהו כד כג): וחפרה הלבנה. ואמר: ופניהם, לפי שהבשת תראה בפנים, כמו שאמר (שם כט כב): ולא עתה פניו יחורו. ויש מפרשים (בעל התרגום רש"י ואבן עזרא): ונהרו ענין אורה, מן ואל תופע עליו נהרה (איוב ג ד); רצונם לומר: הביטו אליו הצריכים לעזרתו, ונהרו פניהם, כלומר שיושעו.
הביטו אליו. לבטוח בו:
ונהרו. ויבוא אליכם הארה ותשועה:
אל יחפרו. כי השואל מה ואין נותנים לו יחפר ויכלם:
ונהרו. ענין הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (שם ב׳):
יחפרו. ענין כלימה:
הביטו, הנה המביטים להשיג עזר מזולת ה' יביטו או לצד מעלה או לצד מטה, רצוני, שיבקשו העזר ע"י הסבות הטבעיות המזל והמערכת אשר השמש ראש לכולם, ואז יכהו עיניהם מהביט תמיד אל השמש המכהה את העינים, או יביטו למטה להשיג עזר מבני אדם ואז יחפרו פניהם מהבושת, אבל אלה שהביטו אליו, לא חשכו עיניהם, כי נהרו מאורו הבהיר, ולא התביישו כי פניהם אל יחפרו:
