תְּהִלִּים ל״ג · ז׳

כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאוֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

כונס - והנה הזכיר בארץ בתחלה, כי היא המוצק ואנחנו הנולדים ממנה ואח"כ השמים ואח"כ הים, ולא הזכיר גלגל הרוח והאש, כי לא דבר רק על הנראה לעין. אמר רבי משה: לא יגלה שטח הארץ שהיא היבשה רק בעמוד המים כמו נד, שנקוו המים והנה כונס מגזרת: לך כנוס את כל היהודים ונותן באוצרות הטעם כפול.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רד״ק

רבי דוד קמחי · פרובנס, המאה ה־13

כנס כנד מי הים ועוד מחסדי האל על ברואיו שהקוה המים מעל פני הארץ וכנסם וקבלם במקום אחד והיתה יבשה, כי לולי זה לא היתה בריה שם אלא הדגים. ואמרו כנד שהוא התל והערמה כמו (שמות טו ח): נצבו כמו נד נזלים; (יהושע ג יג): ויעמדו נד, להורות כי המים גבהים על הארץ. וכן נראה כי המים שהיו שטוחים על פני כל הארץ כשנקוו במקום אחד באמת גבהו על הארץ לרוב. כי אין במקום שנקוו המים עמק, אף על פי שבסוף הארץ משפעת ויורדת מפני שהיא כדורית. ומה שאמר (תהלים קז כג): יורדי הים, הוא כנגד השפה שהארץ גבהה על שפת הים; וזה מנפלאות הבורא שהמים גבהים ויבאו גלי הים עד המקום שהוא השפה ולא יעברו המקום, כמו שאמר (ירמיהו ה כב): האותי לא תיראו נאם יי', אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו? לפיכך אמר:

נתן באוצרות תהומות: כאלו הם באוצרות שלא יוכלו לצאת משם. והנה באלו הפסוקים זכר ארבעה היסודות, כי במלת שמים רמז יסוד האש, וברוח פיו רמז האויר והארץ רמוזה בשני הפסוקים וזכרה בפרוש למעלה (פסוק ה): חסד יי' מלאה הארץ.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

כונס. אוסף מי ים אוקינוס להיות כמו נד וצבור גבוה מן הארץ ולא תרד למטה כדרך המים:

נותן. כלא את התהומות באוצרות לבל יצאו לשטוף הארץ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

כונס. מאסף:

כנד. כדבר הצבור כמו קמו נד אחד (יהושע ג׳):

תהומות. כן יקרא רבוי המים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל