תְּהִלִּים ל״ג · ה׳

אהב - הזכיר יושר עם דבר, כי הוא הנכון.

ואמונה - עם המעשים שיוציא לאור כל תעלומה.

וצדקה - כמו צדק, כדי להשוות הכל ומשפט זה מזה וחסדו כולל הכל, על כן: חסד ה' מלאה הארץ.

אהב צדקה ומשפט הוא עושה בעולמו פעם צדקה פעם משפט, אבל החסד הוא הגובר, לפיכך אמר:

חסד יהוה מלאה הארץ: וכמו שהוא עושה הוא אהב שיעשו ברואיו כן. וכן אמר הנביא (ירמיהו ט כג): כי אני יי' עשה חסד משפט וצדקה בארץ, כי באלה תפלתי. כלומר: כמו שאני עשה אותם כן אני אהב שתעשו אתם.

מלאה הארץ. עושה חסד עם כל הבריות:

אוהב (מפרש נגד ההנהגה ההשגחיית) מצד שה' אוהב צדקה ומשפט, וע"ז לא יספיקו החקים הטבעיים, כי בהנהגת יושבי הארץ שהם בעלי בחירה, ומעשיהם אפשריים בלתי תלויים מחקי הטבעיים והם בוחרים לפעמים לעשות טוב ולפעמים ברע, יחויב שכן ינהוג עמם ה' לעשות צדקה עם הצדיקים ומשפט עם הרשעים, וזה א"א לפי הנהגת הטבע, שהיא לא תשתנה ע"י שינוי מעשה בני אדם, כי תהלוכותיה קבועים, ולכן צריך ה' להתנהג עם יושבי הארץ ע"פ ההנהגה ההשגחיית שישנה את הטבע לפי המעשים הטובים או הרעים, כמ"ש אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו, פן יפתה לבבכם וגו' ועצר את השמים ולא יהיה מטר, שכ"ז הנהגה אחרת נעלה מחקי הטבע שנקראו אמונה, רק הנהגה הנקראת בשם חסד, ולכן חסד ה' מלאה הארץ, הנהגה שלא התחייב בעת הבריאה בששת ימי בראשית רק בחסד ה' יסודה ושרשה: