אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ אֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתָ אֶת־עׇנְיִ֑י יָ֝דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי׃

אגילה - והנה אם גברה ידי לא אשמח רק בחסדך.

אגילה ואשמחה בחסדך אחר שתעשה עמי חסד ותצילני מידם שלא אפחד עוד מהם אגילה ואשמחה בחסדך ואודה לך על זה.

אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי: ופרוש ראית וידעת: ראית שפנית אלי להוציאני מן העני שהייתי בו ולא העלמת עיניך ממני, כמו (שמות ג ז): ראה ראיתי את עני עמי; וכן ידעת כשהיתה נפשי בצרות הכרת והשגחת עליה להיטיב לה, וכן (שם): כי ידעתי את מכאביו; (תהלים קמד ג): מה אדם ותדעהו; (דברים לד י): אשר ידעו יי'; (תהלים א ו): כי יודע יי' דרך צדיקים.

אשר ראית. נתת לב לראות עניי וידעת צרות נפשי:

(ח-ט) אגילה ואשמחה בחסדך שעשית עמדי, והמאמרים מקבילים, אשר ראית את עניי ולא הסגרתני ביד אויב, שהוא מה שלא הסגירו ביד שאול בהיותו בקעילה, ידעת בצרות נפשי העמדת במרחב רגלי, שבעת שעטרו אותו שאול ואנשיו, ודוד הלך מצד ההר מזה ושאול מצד ההר מזה, והיה המקום צר שלא יכול לברוח כי ההר סגר בעדו, והיה אז בצרה גדולה ואתה ידעת בצרות נפשי ומלאך בא אל שאול ועי"כ העמדת במרחב רגלי: